ההסבר הנוירו-הורמונלי ל-PMS ו-PMDD

אחת הסיבות המרכזיות לכך שנשים חוות PMS או PMDD בצורה חריפה אינה קשורה ישירות להורמונים עצמם, אלא לדרך שבה מערכת העצבים מגיבה לשינויים ההורמונליים במהלך החודש. במהלך השלב הלוטאלי, רמות האסטרוגן והפרוגסטרון משתנות באופן טבעי. אצל נשים מסוימות המוח רגיש במיוחד לשינויים האלו, מה שיוצר תגובות רגשיות ופיזיולוגיות חזקות יותר מהמקובל.להלן שלושת המנגנונים העיקריים:

1. רגישות־יתר לסרוטונין

בימים שלפני הווסת יש ירידה טבעית בפעילות הסרוטונין — המוליך העצבי שמווסת מצב רוח, שינה ותיאבון.

אצל חלק מהנשים הירידה הזו מורגשת בצורה חדה במיוחד, וגורמת לשינויים במצב הרוח, עצבנות, רגישות ותחושת עומס.

2. רגישות לקולטני GABA ופרוגסטרון

המחקר מראה ש-PMDD אינו נובע מחוסר בפרוגסטרון, אלא מרגישות-יתר של מערכת העצבים להשפעה שלו.

הפרוגסטרון אמור להיות הורמון מרגיע, אך כאשר קולטני GABA במוח מגיבים אליו בצורה לא מאוזנת – התוצאה עלולה להיות דווקא תחושת לחץ, חוסר יציבות רגשית וירידה בסבילות לעומס.

3. חוסר יציבות של מערכת הסטרס (ציר HPA וקורטיזול)

רמות קורטיזול לא יציבות — גבוהות מדי או נמוכות מדי — מגבירות את הרגישות של המוח לשינויים הורמונליים.

סטרס כרוני מחליש את היכולת של מערכת העצבים “לספוג” תנודות טבעיות באסטרוגן ופרוגסטרון, ולכן מגביר את עוצמת התסמינים.

טיפ פרקטי לשיפור העמידות של מערכת העצבים

אחד הכלים היעילים והמוכחים להפחתת הרגישות הנוירו-הורמונלית הוא שינה עמוקה ועקבית.

שינה של 7–8 שעות בלילה, בשעות קבועות, משפרת את תפקוד הסרוטונין, מווסתת את ציר הסטרס, מחזקת את קולטני ה-GABA ומשפרת את יכולתו של המוח להתמודד עם שינויים הורמונליים.